תוכן

א) דע, כי בכל פרצוף ופרצוף שבכל עולם, יש בו פנימיות, והם ה׳ חלקי: נרנח"י. וחוצה להם יש ג׳ בחי׳ כלים, והוא חצוניות, אשר הפנימיות הנ״ל מתלבש בו. ואמנם אין החצוניות, רק אל ג׳ חלקי הפנימיות, והם ג׳ כלים, לנר״נ, כי החיה והיחידה אין כנגדן כלים. ואלו הג' כלים, הם: בשר, גידין, ועצמות. ומחיבור שלשתן, נקרא גוף א׳, כנודע כי אין אבר, אלא בסוד בשר גידין ועצמות. ויש ג׳ כלים יותר פנימיים מאלו, והם שרשי ג׳ כלים האלו, והם: הכבד שבו שורה הנפש בעצם, ומשם מתפשט בבשר. והלב בו שורה הרוח, ומשם מתפשט בגידין הדופקין, כנודע. והמוח, בו שורה הנשמה, ומשם מתפשט בעצמות וגידין הלבנים, שהם מכלל העצמות, שהם החבלים, שבהם נקשרים העצמות, כנודע, ולכן כ״ז היא בחי׳ א׳. אך הגידין שהם כלי אמצעי, הם עורקים שבתוך הבשר הדופקין. כן העורקין של הדם, הם נמשכין מן הכבד אל הבשר, ומהם נעשה הבשר. כי משיורי העורקים הנ״ל, מתהפכין לבשר, כנודע לחכמי הטבע.